הבלדה על מקום אפל ורע, מקום אפל ורע

קיים מקום אפל ורע-
מקום אפל ורע.
ואיש-לו במקום הזה
יושב בתִקְדֶרַה.

מעל זורם נהר קולח-
נהר המים-הזורמים. (נהר השינויים)
טיפין-טיפין נופלים מבעד,
מימי-מרה בלאט דולפים.

קיים מקום אפל ורע
במעבה האדמה. (שם הדברים קבועים)
שם נקווים נוזלי רפשינו,
שם לוגם-לו המשוגע.

לרוויה.

והוא זומר-לו:

מאז ומלפני-הכול
ישבה-לי כאן איתי
בריכה פרטית שלי-שלי
במחשכי עולם.

תמידית-היא ויפה-
קפואה.

פרטית וחשוכה-
קפואה.

ברכת-ימיי: קפואה כמו ענבר. (ענבר: חשמל)

מאז ומלפני-הכול
דיברתי רק אליי אל-לי.
שפה פרטית שלי-שלי
שפתי-לי השפה.

עקומה ומסועפת,
יפה.

עקומה ומסודרת,
יפה.

שפתי-לי השפה: יפה כמו ענבר. (ענבר: דם של שורשים)

קיים מקום אפל ורע-
מקום אפל ורע.
ואיש-לו בתוכו יושב,
יושב-
והטיפות מטפטפות-לו,
טיפין-טיפין בתִקְדֶרַה,
שלא ישמע-לו,
המשוגע.
שלא ישמע-לו,
מקום אפל-

את טפטופו של עולם.