הבובה הקטנה, קולה לא נשמע
אני בובה,
שקטה שקטה, קולי לא נשמע
ירכיים דקות, בטן שטוחה
חיוך מתוק, מוכנה להלבשה
מפשיטים אותי ומלבישים חזרה
לא אכפת להם, הרי אני בסך הכל בובה
שקטה שקטה, אשר קולה לא נשמע
אתה אוהב אותי, את הברבי הקטנה
מאופרת, שותקת… וקולה?- לא נשמע
אך לפתע קול קטן יוצא מגרוני-
״הפסק-נא, אתה מכאיב לגופי!״
״את בסך הכל בובה קטנה..
עלייך לשתוק ולהענות לכל דרישה״.
אני בובה קטנה, קולי מפסיק להישמע
לפתע מתעוררת מהחלום בבהלה,
מסתכלת במראה…
אני הבובה.. הבובה הקטנה
אותה הבובה אשר קולה לא נשמע.
תגובות (6)
מעניין. הייתי רוצה לקרוא על עוד ועוד. לראות מה הסיפור של הילדה, מדוע היא מרגישה כמו בובה ולמה היא בחרה דווקא בבובה ולא במטפורה אחרת. יפה מאוד.
תודה רבה :)
קראתי המון שירים שכתבת ואני חושבת שאת כותבת מדהים!!!
העומק והחיבור שלך למילים הוא ממש מיוחד ויפה.
רואים שאת כותבת מהלב, רואים שאת משקיעה מחשבה בכל מילה ומילה בשירים שלך.
אני מאוד נהנת לקרוא את השירים שלך וגם מאוד מתחברת אליהם.
תמשיכי לכתוב תמיד כי באמת יש לך כישרון מדהים!
באמת תודה! שמחתי לקרוא את התגובה שלך, אמשיך לכתוב :) ♥
נויוש זה מדהים!
איכשהו השירים שאת כותבת תמיד מזכירים אותי באיזשהו מובן וגם השיר הזה בדומה לאחרים מזכיר אותי.
שיר מדהים ואת מדהימה תמשיכי לכתוב!!♥♥♥
+5
תודה אורפזוש ♥♥