הבבואה

הבבואה נועצת את עיניה בעיני.
מביטה בי במבט מוזר
מבט כה אכזר.
הבבואה לוחשת מילים חסרות משמעות
מילותיה מערבולת של רשעות.
היא משתדלת לא לצחוק,
האכזריות שוכנת בה עמוק.
ניסיתי להיכנס דרך דלתות ליבה
אך אותן היא שוב ושוב סוגרת בחוזקה.
לא פלא, היא כלואה במסגרת.
הבבואה כל כך קרה וסוררת
רגשותיה קפאו לקרח
והיא ממשיכה להיות קודרת.
חיוכה המריר מקפיא את האוויר שהיא נושמת,
ואני נשארת, מביטה בה ובוחנת.
גם היא בוחנת אותי, מביטה אל תוך עיני העייפות.
מחסירה מנפשי מספר נשימות.
לפתע שמעתי את הבבואה חושבת,
'ממתי את הפכת למפלצת?'