האם יש עוד תקווה?

התעוררתי לבוקר מלא אפלה,
לא ידעתי היכן אני.
ראיתי חזייה שחורה של פראדה מתנודדת מעליי.
מסך סמסונג.
אומרים שיש פרסומות סמויות בשירים, אני לא מאמין בזאת.
נעל בלנסטון זרוקה על הרצפה,
יש הטוענים כי זה סתם יקר.
אך לא.
אני בליבי יודע, כי נעל זוהי נעל איכותית!
פסל בודהה.
הוא בוהה בי.
משלב לו ידיים, אולי כי מחפש שלוות נפש.
אש אש מדורה,
תחתונים של פראדה.
ים ים ים, שובי שובי.
גשם גשם מטפטף,
מטרייה, ממטרה, סובי סובי.
האם ישנה עוד תקווה?
האם השמיים הם הגבול?
לא!
השעה היא רק שבע ורבע,
יש מיקי גבע.
מזגן על קור,
עכבר בחור,
חתול על עץ,
הצילו זה מתפוצץ!
מכבי האש רצו,
אנשי מד"א צצו,
ואני, שוכב לי שם. לבדי.
האם יש עוד תקווה?
איני יודע מה מצפה לי,
גורלי מר ורע. הצילו.
פיה מסתכלת ולוחשת,
את פיטר פן היא מחפשת.
האם זו את טינקרבל?
האם יש עוד תקווה?
ריח בושם פראדה מרחף לו באוויר,
ואני מסניף אותו, מטריף חושים.
מכתב במגירה,
אשר נשאר בדירה,
לא ייצא משם.
יישאר תקוע לעד.
האם יש עוד תקווה?
לא.