האורח המתמיד שלי
אני שומע אותו ולא שומע
אני רואה אותו ולא רואה
תכלית יש לו, אבל לא יודע
אין לו גוף, אין לו פנים
רגליים גם
ידיים גם
ממש כמו של פנחס
אבל שלי קצת אחר
שלי רוגז כשאני מדבר
מבטו מבקר כשאני פועל
אני לא יודע, כי אני טיפש
הגוף שלו גדול משלי
הפנים יפות
רגליו בועטות
ידיו קפוצות
ממש כמו של פנחס
אבל שלי קצת אחר
תגובות (1)
אתה נשמע ממש מטורף. כמו מישהו שעבר יותר מדי, מקבל ניצוץ של רגש, תמונה, מדבר, ואז שוב ושוב פיק ברכיים, ואתה חוזר על עצמך שוב ושוב כמו פטיפון, על אותה התמונה, אותו הניצוץ, אותו הרגש, כי קיבלת פק הירכיים להמשיך לראות. ואתה פשוט שוקע ושוקע ודופק ודופק את הראש יותר ויותר עם התמונות המחורבנות, וזו התוצאה של טירוף, שירבוט מילים בחזרתיות.