האוקיינוס
האוקיינוס הוא תמיד שם, האוקיינוס תמיד קיים.
האוקיינוס הוא הפכפך, דבר בו לא מבוטח.
האוקיינוס לעולם לא נגמר, אבל הוא לא נותר אותו דבר.
האוקיינוס הוא חזק נורא, בשנייה אחת יקח אותך.
אבל האוקיינוס לא יחזיר,
והוא לא יזהיר,
והוא יסחף אותך אל ליבו,
וישאיר אותך איתו,
בין אם תרצה ובין אם לאו.
וכשתמצא את דרכך חזרה,
ותגיע לאדמה הבטוחה,
אתה תתגעגע לאוקיינוס
ותרצה אותו חזרה.
כי ליבו של האוקיינוס טפטף אל תוך שלך.
תגובות (12)
ראיתי! היום עבר לי בלימודים, ככה שאל תופתעי שאני מוצאת זמן רק ברבע לשלוש בלילה..
אוי לא, לא נראה לי שתפסת את העניין. אהבה היא לא כמו בסרטים ובספרים, אהבה היא יותר חמימות, אש שיכולה או לחמם או לצרוב, אבל קבועה ובטוחה- לא באה בגלים, לא סוחפת אלא ממשיכה ובוערת עד לגוויעה. זו מאין יציבות שכזו, שבאה כשאתה מוצא מטרה לחיים שלך>< (אני לא מגזימה) וגם כשהיא תגווע, ישאר עמוד עשן, מן עשן כזה חונק שלא נותן לנשום.
הדימוי לאוקיינוס נראה לי כל כך.. לא מתאים. אני אוהבת דימוי לאש- ההתרגשות, האנרגיה, האומץ הרגעי והפחדנות ברגעי אמת. והיא לא רק תעמוד- היא תתפשט, מי שמכיר אותה רק יפיץ אותה לכל מקום. זאת בהנחה כמובן שהאש שלו היא אש נעימה, כי אם היא צורבת היא תשרוף הכל ואת כולם.
אני מבינה שזה קשה לדמיין כזה דבר, אבל אני אתקן בכל מקרה.. רק כי אני זוכרת, אני זוכרת איך זה מרגיש, למרות שעבר זמן רב כל כך.
גם כשהרעיון שגוי הכתיבה מעולה- כרגיל, ואני מצפה לראות עוד הרבה ממנה בעתיד.
אני לא יודעת, ככה אני רואה אהבה, גם מהצד של ההורים שלי היא נראית ככה קצת [כי אל תשכחי, עמוק בלב ים אין הרבה גלים]
אני שמחה שאהבת את הכתיבה לפחות, אבל אם האהבה היא כמו אש אני מניחה שאין לי שום סיבה לרצות אותה. קיוויתי קצת שהיא מרגשת, לאידעת, אני צריכה ריגושים.
יש ריגושים, בהחלט, רק לא ריגושים מסוג הלהילחם באלים למען אהובתך הנצחית או להצהיר על אהבתכם בפני ההורים המסרבים ולברוח ביחד, אלה שטויות. אני מדברת על ריגושים מהסוג של לשלוח לו סיכומים של החומר בעילום שם ולקוות שהוא יעבור את המבחן שהוא כל כך מפחד ממנו.. לחלופין, לעקוב אחריו ולנסות להסתיר מהמשפחה את כל התמונות שיש לך על המחשב וצילמת או הורדת מהרשת. קריפי? כן. מרגש? לחלוטין. גורם לך להפסיק לחשוב? המממ.. לא לגמרי. זה גם מטלטל אותך לגמרי, חודר לכל המחשבות שלך כמו וירוס, פטריה, גידול. כשכבר כל זה נפטר ויש התאמה תמיד תמצאי דברים קטנים להתלהב מהם, נסיונות לספק ולשמר, ואם לא אז כנראה שזה לא אמור להיות.
מישהו אמר שאש לא מרגשת? נאצו לא מסכים איתך.
אהבתי את הדימוי של האש אבל לפי מה שאני למדתי מספרים וסרטים אהבה זה כמו אש – שורף אותך לאט לאט אכזרי ,קטלני ומשאיר צלקות במסווה של ידידותי ונעים תדמיינו משפחה עושה קמפינג ומדליקה מדורה , הילדה הקטנה בת שנתיים מתלהבת מהאש ומתקרבת אליו בהתחלה זה נעים וחמים אבל אז זה כבר מאוחר מידי היא עומדת במרכז המדורה וצורחת בזמן שהאש מכלה אותה כמובן שלוקחים אותה לבית החולים והיא חייה בסוף אבל הצלקות לא יעזבו אותה לעולם –
מצד שני אפשר לדמות את זה גם לנשיכה של ערפד רעל מתפשט לאט לאט בגוף והופך אותך ליצור אחר לגמרי לבסוף לומדים לחיות עם זה אבל הצלקת מהנשיכה תמיד תהייה שם אפשר להסתיר אותה אבל היא לא יכולה להיעלם.
אבל אל תתרגשו מהשקפת העולם שלי תדעו שהעולם קורס אם אני אתחיל לדבר על אהבה במונחים של אור פרחים ולבבות שוקולד אדומים
(יש לציין שמעולם לא התאהבתי ולכן אלו רק השערות)
ליזזההה עאעה זה ממש יפה כמה משפטים שם ישארו איתי.
הייתי כותבת את זה קצת אחרת. לא שיר. זה קטע. החרוזים אולי הורסים את העוצמתיות יש פה משהו מדהים כנה וחזק נורא. כי יש משהו באוקיינוס ש… שואב אותך. ואת מעבירה את זה כאן במילים נורא יפה. הים הוא פחד אבל גם אהבה. האינסוף המפחיד הזה שאתה ככ משתוקק אליו. הבדידות הזו שנמצאת בו. שקט רועש. מים שקטים חודרים עמוק. קונטרסט פנימי.
בנוגע לאהבה אולי זה נכון אבל זה זווית סובייקטיבית ומיוחדת שלך. נדמה לי כאילו זה נכון בצורה מאוד כללית. כאילו לכל אחד יש את הדבר הזה העוצמתי כמו תופעת טבע שזה כמו לטבוע בשבילו אבל לטבוע מהנאה. וזה כל כך מפחיד וחזק. אולי הכוונה לים של רגש למשהו… אהבה למסוכן.
יפהפה נהניתי
אהבתי את הדימוי מאוד, אני מסכימה טיפה עם זואי אבל גם לא מסכימה כי לדעתי אהבה יכולה להידמות לכל דבר השאלה היא איך האדם עצמו רואה אותה. נכון שבדרך כלל האהבה מושווית לאש אבל כמובן שאפשר להשוות אותה לדברים אחרים.
הכתיבה נחמדה מאוד וכיפית לקריאה, שיהיה לך בהצלחה בתחרות (עדיין צריך לחכות לכותבים האחרים).
אהבתי!
ליזההה זה מדהיםם
האהבה שלי ושל גיא באמת מזכירה אוקיינוס, קלעת ממש בול.
תעלי עוד כל מיני קטעים כאלה. עכשיווו!
זה מדהים! ♥
זואי, הרשי לי לומר לך שקצת הפחדת אותי כאן [סורי QQ]
משהו בזה הלחיץ אותי נורא, דווקא לא החלק של התמונות. פשוט… מלחיץ.
חוץ מזה שגם אש אצלי לא נשמעת מתאימה למשימה, אני אוהבת להדליק ניירות סתם בשביל להירגע וכנ"ל על סתם נרות וזה. ממ. זה משהו שאני מרגיעה את עצמי איתו, כשדווקא אהבה יותר מלחיצה אותי מאשר מרגיעה.
אוליב, אני חושבת שלא הייתי מצליחה לפתח את זה לקטע. אישית, אני לא מצליחה לראות דבר כזה, קשה לי לראות את השיר הזה בתור קטע. בנוגע לכל השאר, אני ממש אהבתי לשמוע, שמחה שאהבת ותודה רבה~
אורפז, תודה רבה לך, שמחה לשמוע שאהבת~ מחכה בקוצר רוח
ירדני, היי~! שמחה שאהבת, תודה על התגובה~
ואת [אני]. רק את [אני], תודה רבה לך~~~ 3>
היי, ממש אהבתי את השיר הזה הוא מדהים. הוא כתוב ממש ממש טוב.
נ"ב
למה נטשת את הסיפור שלי? :(
נתחיל מהסוף [היפסטרסטייל D:]
לא נטשתי, אני אשלים את שני הפרקים שפספסתי ואגיב, פשוט פתאום כשיש לי זמן אז אין לי כוח וכשיש כוח אין לי זמן וגאאאאאד סייקס אני אנסה, מבטיחה 3>
שמחה מאוד שאהבת את השיר~~~
כרגיל, את מוכשרת!