האהבה היא המטפורה.

מנסה לגעת בתמונה,
היא לפתע מטשטשת.
זה אני ואתה,
אני ואתה בפנים.
עכשיו הכול מובן,
אך מטושטש שחור לבן.
וכבר הכול נגמר,
אולי תרוץ חזרה,
תחליט להתנצל.
ואני אהיה שבורה,
כי אז אני אאמין.
אני יסבול את השקרים,
אני אשתוק,
יבליג על מילים.
עד שהכול יתפוצץ בסוף בפנים.
לא הייתי, לא הייתי כזאת תמימה.
את העמדת עצמך מטרה,
חשבת שאני קלה ,
וכשניסית .. אפילו קצת,
פשוט מעדתי מעט.
תפסת הזדמנות,
לא הבנתי שזו טעות.
אז עכשיו אנחנו שחקנים וזוהי הבמה,
האהבה היא המטפורה.
עצוב,
שככה זה עבר ,
חבל שהבנת את זה כול כך מאוחר.