טליה סיפורים( טליולי לשעבר)
אני יודעת שהסוף ממש צולע, אין לי כוח לערוך*^*

האדמה

אני יודעת שהסוף ממש צולע, אין לי כוח לערוך*^*

האדמה מחבקת אותי,
בגופה הרך
מזכירה לי את הדרך,
כדי שלא אשכח.
גרגריה מלטפים את רגליי היחפות
ויבוליה על רעבוני מחפות
כמה נחמה מביאה האדמה!
שומרת ומגנה
כמו חממה
היא היחידה שאותי מבינה
האדמה היא ביתי
ותמיד תישאר איתי
האדמה היא הטבע,
ממנה הוא מורכב
צופן סודות יקרים כזהב
האדמה היא חכמה,
בשתיקתה אומרת הכל
וכשאני עצובה
אותי היא מנחמת,
ללא קול.
רק בליטוף,
לחישה של הרוח
מציפה את האוויר
בניחוח,
ניחוח של אדמה טריה
ושל פרחים ושל צוף
נותנת תחושה שאני יכולה לעשות הכל,
.אפילו לעוף
אדמה היא חיים
ובלעדיה לא היינו קיימים


תגובות (2)

אחלה שיר, אהבתי(סימן של לייק) גם דירגתי

12/06/2015 00:28

אהבתי

12/06/2015 12:24
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך