האביר על הסוס הלבן.

זהו סיפור, על אביר ועל סוס,
שיצאו למסע להצלת הנסיכה.
אביר אמיץ מן הממלכה,
על סוס לבן דוהר בריצה.

והם עברו על פני ימים,
חצו מדבריות,
רצו היישר אל הלהבות.

החברות בין שתיהם הייתה קסומה,
לא היה מי שלא העיד:
״חברות כזו תישאר לתמיד.״

אך לא עברו הרבה ימים,
והגיעו אל אשר חיפשו שנים.
שם היא ישבה בין המצעים,
לבושה לבן.

והסוס התבונן מהצד,
על אהבתם של אביר ונסיכה,
עיניו נצצן בחשכה.
הוא הרגיש קצת לבד.

והסוס היקר נשאר בדד,
ותחושה זו בו עוררה,
רצון עז להינשא לסוסה.

וסיפור זה לא נגמר יפה,
הוא מסופר מנקודת מבט קצת שונה,
לא מסתיים בנשיקה או בחתונה.

הסוס בסה״כ סוחב על עצמו אנשים,
שאותם יוביל אל יעודם בחיים.
אין תודה, אין הוקרה,
שום חברות לא נשארה,
ובזמן שיכל לחפש לו אישה
נשא אנשים על הגב.