דרכינו נפרדו
נמאס כבר,
כשהעט ביד אתה אומר מילים,
שכואבות לי מבפנים אז די כבר.
חלף לו,
הזמן שבו הקשבתי והפנמתי,
שבכיתי לי לבד אז די כבר.
זה כואב,
כשאתה רק שומע.
זה כואב,
שאתה רק פוגע.
זה כל כך כואב.
אולי היו ימים טובים יותר,
שבהם יכולתי לקרוא לך חבר,
אבל עכשיו דרכינו נפרדו.
אולי אם זה היה בזמן אחר,
אותי לא היית כך שובר,
אך דרכינו נפרדו.
תגובות (1)
זה מקסים, באמת. למילים יש משמעות והאמת שגם הצלחתי לתת לזה קצת מנגינה.. יש לך כתיבה ממש יפה, בדיוק כמו שאני אוהבת