דרך ארץ

דייגו פרימה 24/05/2014 656 צפיות אין תגובות

אני מרקין את הראש לכיוון האדמה
אני נותן מעצמי ומקבל נחמה
אני נוהג בדרך ארץ שתמיד הייתה
היא כמו אבן יציבה שלא השתנתה
רק הייתי צריך שוב לגלות אותה
כי שכחנו את הדרך שבאנו איתה
הכבוד בין הסלע ובין ההר
זה השביל הישן ששחכנו כבר
אני נופל על הברכיים ומתמלא בעפר
האגו צונח והכבוד נשאר


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך