דמיון בר חלום

גרמת לי להפסיק לדמיין
בנשיותך, היממת כל מחשבה
בליטוף, שנים של עיוורון אורו לפני
נתת לי הבנה, מעבר להבנות מבוססות

גרמת לי להפסיק לדמיין
כי כאשר אני מדמיין
אני מוליך את עצמי לדמיון
והדמיון לפתע נתן לי מציאות

היית המציאות שלי
וזה לרע זה
גבולות ללא סף, עכשיו עם גדר
את השמיים היפים אני רואה אבל לאופק לא

חורט אני את נפשי היום
הגדר מצאה סופה ליפול ולהישאר כמזכרת
ואני החלטתי לתת לקריסטלים לנדוד
ולראות האש הקטנה מנצנצת את המרחב

השתקפות של עצמי
נופל לגרביטציה וגופי לא נותן יד לחופש
אבל הקריסטלים נוצצים ממני
כי דמיוני בר חלום.