די לבכות.
הדמעות ממשיכות לנזול
נראה שאין לו סוף.
החזות האמיצה מתפוגגת,
סוף לאדישות.
אתה יושב על הספסל ומסתכל,
ילד בוכה שם, ילדה פה.
הכל בוכים ואין שום מענה.
ואתה רק רוצה לצעוק.
"די לבכות,
אין מה לעשות.
להרים ידיים ולהתייאש,
סוף של כל טוב זמנו."
וכולם עדיין רק בוכים
הדמעות נוזלות מעצמן
נראה שכולם מתערבים
פרט לאחד שיכול לעזור, הזמן.
נראה שכולם לא רוצים אותך יותר.
הכל חשוך וקודר ולא טוב.
פתאום גם אתה רוצה לבכות,
לזרוק הכל ולעזוב.
תגובות (2)
1) פעם ראשונה שאני נתקלת במישהי שלא תמיימרת לכתוב שירים עם מנגינה, חסרי בית או מבנה. משהו אני לדמתי להעריך.
2) ברור שזה אל מקומי להגיד זאת, אבל לדעתי התוכן מובן, הכול חד ופוגע, כמו שצריך. להגיד לך כוצ הכבוד זה לא מספיק\לא מתורבת.
תחזרי לכתוב, בבקשה, אקא צ'אן.
<3
אלין
I PROMISE.
תודה נייצ'אן3>