דו שיח בין אדם לטבע

האדמה סופגת הכל

יכתוש בבטון זרימתו של נהר
יטה הנהר נתיבו ויחרוך דרכו כבראשית

יסלול איש דרכו באספלט וחצץ
יכסה חולות כאתמול

יכבוש פסגת הר, ישים מחסום הבלים
ייצוק סלעו ותגבה הפסגה

יבנה דלת חומותיו לבני דורו
יצמיח שורשיו ותקרוס מיסודותיה

יגדע עצי עד מזמן של בריאה
יפריח זרע ניצניו ויכפיל ענפיו

יבזוז חולותיו, יעביר גרגיריו
ישיב סופות מדבר, עד זעם יעבור

יפקיע המגן ויפער את חורו
יסיט קרחוניו, שנות אפלה מתקנות

ישאב מקורותיו, יעשה בהן ממון
יעלה גלי צונאמי וחזר לקדמותו

יחצוב חומריו להשחית ההמון
ייצור מליבתו אבן בראשית

האדמה סופגת הכל,
הכל נספג וקורס תחתיה.