דור מוזר
כל רגע שאני איתך
כל רגע שאני חושבת עליך
רק מזכיר לי כמה הפסדנו
ואיזה ילדים קטנים היינו
התמונות הישנות שצצות כל פעם מחדש
הדמעות שזולגות כשאני רואה אותך
עובר במסדרון ושר עם חברים כאילו
אתה "הכוכב הבא"
אנחנו דור מוזר, מקטר כאילו אין מחר
רוקד יום ולילה עם פלאפון ביד ולא
חבר בצד וכולם כבר מבינים
שאנחנו דור של רובוטים חסרי ערכים
בימים אלה קשה לנו לומר שאנחנו
לפעמים דור מיותר, אך העיניים
שלנו מדברות יותר טוב מאיתנו והעצבים
שלנו משתוללים בתוך תוכינו
אנחנו רצים כמו ערומים ולא
שמים לב איך הרגליים כבר במים
והראש עדיין בעננים, איזה דור
אנחנו ששכח איך זה להרגיש דברים
אנחנו דור מוזר, מקטר כאילו אין מחר
רוקד יום ולילה עם פלאפון ביד ולא
חבר בצד וכולם כבר מבינים
שאנחנו דור של רובוטים חסרי ערכים
תגובות (0)