דוב לבן 5
האבן איבדה זוהרה,
לבנה הפכה,
שקופה.
הסתלקה לה ללא אומר,
המכשפה,
מותירה אותי אז שכוב על הרצפה.
נמצא בצד השני,
בודד,
עם שני דגים וחצי,
והרוח.
הרפתקאות רבות עברו עליי,
ועל קשיים התגברתי.
מקווה לא לראות את האישה
שהטילה עליי את הקללה.
אל מערה ביום קיץ בהיר אני מגיע,
ובצילה, מתקרר.
ולשנייה אני שומע,
את רחש החיות,
את השמועות שעוברות,
על הילדה הצפונית,
הנועזת,
ההיא עם העיניים הסגולות.
תגובות (3)
Absolutly amazing
מה שיפהפה בשיר הזה הוא שאפשר להבין אותו גם בלי לקרוא את כל החלקים האחרים. פחות כמובן ממי שקרא את הכל, אבל עדיין אפשר.
קסום:)
מדהים ביותר