דֶּרֶךְ הָרֶגֶשׁ

דֶּרֶךְ הָרֶגֶשׁ שְׁבִיל לָדַעַת
לְאָן מוֹבִילוֹת הַכַּוָּנוֹת.
אִם בָּרוּחַ נִרְצֶה לָגַעַת,
לְכַוֵּן בְּמִלִּים נְכוֹנוֹת.

יֶשְׁנָן דְּרָכִים מֻכָּרוֹת,
אַחַת הִיא הַדֶּרֶךְ אֶל הַלֵּב.
בָּאֲמִירוֹת מְאֹד יְשִׁירוֹת
אֶפְשָׁר גַּם לְהַבִּיעַ כְּאֵב.

מִפְּגִיעוֹת לֵב יִתְקַמֵּט,
לֹא יֶחְדַּל מִשֶּׁקֶר הָאֱמֶת.
מִמַּכּוֹת גּוּף יִתְמוֹטֵט,
מִשִּׂנְאָה, מִגִּישָׁה רוֹעֶמֶת.

דֶּרֶךְ הָרֶגֶשׁ לִנְּגֹעַ בָּרֶגַע,
לִנְצֹר חֲוָיָה מֵעַכְשָׁיו.
לְהִתְפַּעֵם מִנְּדִירוֹת הַטֶּבַע,
הַמָּחָר הֲרֵי יַגִּיעַ מֵאֵלָיו.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי