גפרור

המורה עמדה ,

הכיתה הייתה מלאה ,

בנים ממשפחות טובות ,

בנות טובות ,

כולם היו מלוקקים כמו חתולים של סבתא ,

ישבתי בשולחן האחרון ליד החלון ,

כל הזמן ליד החלון ,

המחשבה שאני הגפרור האחרון בתוך קופסת גפרורים לא עזבה אותי ,

חיכיתי לזה שידליק אותי ,

אבל הקופסא הייתה רטובה ,

לכן אף אחד לא הצליח ,

ואז המורה שאלה ,

ראובן אתה רוצה לצאת ?

כל התלמידים הסתובבו והסתכלו עלי ,

הייתי גפרור עם ראש אדום שלא יודע מה לענות ,

השמש נלחמה בעננים כמו ילד שמעיף זבובים ,

רק בכדי לראות אותי דרך החלון ,

פתאום שמעתי צרחות וכולם התחילו לברוח ,

הבנתי שהם בורחים ממני ,

הבנתי שמבלי להתכוון הגפרור האחרון בוער ,

לא קמתי מהמקום והכיתה נשארה ריקה ,

חשבתי לעצמי ,

הרי לכל גפרור יש מטרה ….

השמש הסתתרה ,

הרוח הייתה קרובה .