געגועים
געגועים
שירים הם געגועים לנחל ,
כך אומרים בשירים
ומהם געגועים לחברים או מקומות שהיו ואינם ?
ומה מרגישים כשמתגעגעים להורים שכבר לא פה אלה שם?
ואלה שמתגעגעים לילדים שגרים במרחקים
יש הרבה געגועים בחיים,
לאלה שהולכים ולא חוזרים,
לאלה שעוזבים ונעלמים לעולמים.
למאכלים, לצבעים, למקומות ולאנשים.
השאלה היא , מה עושים עם הגעגועים כשהם מציפים?
איך מתמודדים?
יש ששמים במגרה ונועלים ,ויש שמעלים מידי פעם מהזיכרון
ופשוט מתגעגעים, מדברים אתם, מספרים עליהם סיפורים ושירים,
אולי אז פוחתים הגעגועים. וגם אם כן, מתגברים והלאה ממשיכים,
מטילים עוגן בהווה שהוא נמל מבטחים
ולומדים לחיות בשלום עם הזיכרונות והגעגועים.
טוב שיש למה ולמי להתגעגע ,טוב שזוכרים.
תגובות (2)
זה כלכך מתאים למצב שאני נמצאת בו כרגע.
קראתי, והרגשתי כאב הזוי בחזה שלי. סוג של מועקה,
קשה להתגבר ולהמשיך הלאה, במיוחד שאלו אנשים שהיו חלק ענקי בחיים שלך.
אבל כמו השיר, צריך ללמוד לחיות בשלום עם הזיכרונות והגעגועים,
ואם מצליחים ללמוד לחיות איתם בשלום, צריך להגיד תודה. כי להתגעגע זה דבר חיוני, וכמו שאמרת- צריך לזכור, אז טוב שזוכרים.
שבת שלום ותודה ששיתפת אותי. כולנו חווים פרידות מאנשים קרובים ויקרים .
תסתכלי על איזה זכרונות נשאר לך מהם ותשמרי אותם.