גלגול הנשמות
ומגששת ברגליים חשופות בין אבני החול .
והשרפה שבגרון מתחברת לכפות ידיים .
ונשימות שטוחות ורדודות , מלוות אותה בדרך .
והיא פוסעת עוד צעד, אל עבר עתידה .
ומביטה עוד פעם לאחור ,
אל חורבות העיר העשנות ששם השאירה .
נזכרת בנשיקת ילדות ,
נפרדת בנפנוף פרידה .
ולפתע הירח שוב מאיר , שוטף אותה בחיוורונו .
מוביל אותה לעתידה , בתוך שמיים .
והיא נושמת פעם אחרונה , עמוק עמוק בפנים .
ומתחילה מהתחלה.
תגובות (2)
יש משהו מאד עמוק בשירים שלך, משהו שכל אחד יכול לפרש בצורה אחרת…
נראה לי שאת כבר יודעת מה אני חושבת על הכתיבה שלך…חחח
אבל בכל מקרה – מהמם! מאד אהבתי! ודרך אגב: השירים הטובים ביותר נולדים מתוך מחשבה חולפת! (כפי שאת מוכיחה שוב ושוב…!)
כל הכבוד! :) ומקווה שתעלה עוד שירים שלך בקרוב!
נעמי :)
וואו , רצף של דברים שעושים טוב ללב :) תודה לך !