ג'וק
היה היה תינוק בלי שם
הוא לא רצה לחיות, הוא לא היה אשם
לאחר 4 דקות הוחלטה ההחלטה. אחר התחיל לרדת גשם
קראו לו ג'ק, והניחו לו מהעולם להתרשם
ג'ק התרשם ורשם רשימות מרשימות, קיווה שמשאלתו תתגשם.
היה הייתה פיה ולה קראו יסמין, היא הייתה תכולה וגמישה
היא החליטה להתגמש עם משאלתו של ג'ק, כזו הייתה, אדישה
יסמין התנשמה כתנשמת מנומשת ומונשמת, כרגיל, רגישה
כשראתה את ג'ק בצבא. זה בגללה. היא לא הבינה, שהיא לא טובה, הגישה
לגשת, להשיג, להרגיש נשגב, לגשש בדרך ההצלחה, היא כה קשה, היא כה קשה
וג'ק בכלל לא רצה להיות בצבא. הוא רק רצה לעשות שינוי. במילים שלו- להטיל פצצה
והנה הוא יצא, את הכביש חצה, ובבסיס צבאי את עצמו מצא
מבולבל לגמרי, מנותק, חרד באימה איומה מהחומה, אך את פיו לא פצה
לבסוף, כצפוי, את תחושת החיל והרעדה מיצה, והתרצה
אכל קציצה וביצה, הפך לחסון [תמיד היה נוצה], טבל בביצה, וכך על גמישותה של יסמין פיצה
26 חיילים עומדים, רציניים, מסודרים בחצי גורן ישר זוויתי ומושלם
כולם מנושקים, בנשיקות של בחורותיהם ובנשקים, M16A4, ג'ק קצת חלם, כן, מהנשיקה ליבו עוד הלם
הוא לא מנע משום דבר לקרות, ג'ק לעולם לא בלם
ג'וק מכוער התהלך לו והסיח את דעתו. "המפקד, אפשר לדרוך על הג'וק?" שאל ועוד לפני שקיבל הסכמה, שאגב הייתה חיובית, ג'ק דרך את הג'וק. סלאם
ג'ק לא חזר לצבא, אבל לא היה לו אכפת, כי מלכתחילה זאת לא הייתה משאלתו, ובכל מקרה הוא רק היה עוד ג'וק של הצבא. כך הסביר למראיין שדמיין. למעשה, זה היה גם צלם.
תגובות (2)
נחמד מאוד.
ממש אהבתי את משחקי המילים.
תודה