גבולות העיר

הרוח הסיטה את שיערי כתום
יללת זאב נשמעה פתאום
הבטתי קדימה אל אורות העיר
ולאחר מכן אל הירח שאת פניי האיר

ספסל רחוב חום נשאר שומם בצד
ופארק נטוש קטן שלמשחק נועד
המשכתי בדרכי הסתכלתי סביב
מזג האוויר של עונת האביב

שעה שלמה את רגליי אני גוררת
ברחובות העיר אני תמיד נשארת
הלוואי שיכולתי לצאת מהגבולות
ולראות את הנוריות שביער שתולות

אבל ראש העיר הבהיר לכולם
לא יוצאים מגבולות העיר לעולם!
כנראה שהנוריות יישארו במקומם
ואני לא אזכה לראותם לעולם.