גאיה ישנה שנת כלב

גאיה ישנה שנת כלב
פרפורים היא חווה בכל גופה
אני חווה איתה.
נחירות היא חווה
אני חווה איתה.

גאיה
ישנה שנת כלב
בתנאי פנסיון מלא.
על מיטתה המיוחדת
ממצמצת בעיני זכוכית
ואפה רטוב וקר.

בחוץ החברים נובחים לה:
"בואי גאיה בואי… את חסרה לנו… "
גאיה מתבוננת בי, בוחנת
מבינה שלא.

היא קולטת באוזניה
את רעש המקלדת .
את בערת הסיגריה.
את זרזיפי המים מברז המטבח הדולף.
עיניה לחלום
עוצמת
ומכותבת בשיר.