גאווה
בינות להרי הזכוכית והבטון
בין עצי התמר השתולים בשדרות העיר
צועד לו נער צעיר
מלא בעצמו, זקוף וגאה
אני חשוב – הוא אומר לעצמו – הוא יודע
בזכותו הכל מבריק, נוצץ, כל היופי נובע ממנו
והוא מתהלך רם ונישא, מביט בגאווה בפרי עמלו
העיר, היא שלו
כי הוא מנקה הרחובות
תגובות (12)
טוב שעוד יש לו גאווה.
ראיתי אותך בבחירת עורכים ויש לי השאלה, נגיד ואני ארצה אי פעם לערוך סיפור, אז אני פשוט צריכה לשלוח לך אותו במייל?
לא הבנתי את השאלה
השאלה הייתה אם אני ארצה לערוך סיפור, אני יכולה לשלוח לך אותו?
(כי ראיתי אותך בבחירת עורכים אז הבנתי שאתה עורך סיפורים)
מה זאת אומרת עורך סיפורים? אני כותב פה באתר כמו כולם.
אז בחירת עורכים זה לא אנשים שעוזרים לאחרים בסיפורים שלהם?
מצטערת על ההטרדה דניאל :)
דני
אני חושבת שהפואנטה הייתה כל כך שקופה שמיותר היה לכתוב את הקטע הזה בכלל.
כלומר, לא השתמשת במילים. לא השארת אותנו במתח אף לא לרגע אחד. בקושי הצלחנו להכיר את הדמות ושמת לה סוף!
(ואם יש לך עוד רעיון נלעוז להשאיר אותי לא מרוצה, כדי לך מאוד לחזור בך)
לב החיים סיפורים בבחירת עורכים זה כותבים שהעורכים של האתר בחרו בסיפורים שלהם ושמו אותם שם. זה סוג של "מעמד כבוד" שכזה.
(עד כמה שאני הבנתי זה ככה, אחרי הכול גם אני די חדשה פה.)
ולכותב הסיפור,
אהבתי את הסיפור, יש לך כתיבה מאוד טובה אך אני מסכימה עם יוקי הוא היה קצת קצר מידי לטעמי…
בכל מקרה אתה כותב מוכשר לפי מה שאני רואה פה.
אהה הבנתי תודה, אני פשוט כאן בערך רק שבועיים הייתי בטוחה שבחירת עורכים זה אנשים שמציעים את עצמם כעורכי סיפורים, פדיחה… תודה שאמרת לי
חחח זה בסדר. אחרי הכול גם אני פה רק איזה שבוע וחצי משהו כזה…
חחח אהבתי מאוד. זה היה מצחיק ולא שקוף בעיניי היה פה אוטיסטים שלא התאמצת מדי להרשים
מקסים ושובה.