בתחנה המרכזית

מה הייתה רוצה שיהיה לה אביר .
איך הייתה מתפללת בלילות השקטים .
מקרבת שמיכה עטופה בישות לעורה .
מרגישה לרגע קצר קצת שייכת .

מה הייתה מוותרת מעצמה לו היה לה נסיך .
את כל עקרונותיה הייתה מותירה מאחור .
אחד שיאחז בה יאמר סודות מתוקים .
שתהיה רק שלו .

ועלם מלא בהדר מסרב להופיע .
היא אובדת לרגע בערפל הבדידות .
היא מחפשת אישור , שוב , מחדש.
ועיניה כהות, וכל ישותה מתעמעמת .

והיא נותרת לבד .
ממשיכה לחכות .