בתוך המילים
אני כותבת לאור הנרות
שהדלקתי בשעות המאוחרות
על החלון מתדפקים הגשמים
באוויר ניחוח חזק של בשמים.
נשמעות חריקות מכוניות
צעקות חלשות
עולה בי רצון לשכוח
כמיהה לברוח.
אני כותבת על אנשים ורחובות
על השאלה האם להיות או לא להיות
נזכרת באהבות חסרות סיכוי
ובאדם אחד כבוי.
יש במילותיי אותי
ואת אהובי האלמותי
ישנה תקווה קלושה
ואכזבה לעת עתה.
בין השורות
ישנו כאב הארוז בעטיפה
בעומק האותיות השזורות
ישנה שמחה גלויה ותמימה.
כאן, בתוך המילים
אני מרשה לעצמי לפנות אל אלוקים.
תגובות (0)