בשיעור הבעה
התלמידי כותבים,
המורה מדברת,
ואני- סתם משתעממת.
בשיעור הבעה
יושבת ומסתכלת
על כל הילדים.
חלק מוכרים,
חלק זרים,
ואחת שפשוט מדברת ומדברת…
שוב מסתכלת,
מעמיקה מבטי
ורואה, מה שלמורה בטוח לא ציפתה.
הבנות מצחקקות ומדברות בלחש,
הבנים- לא כמעט, אלא נרדמים.
המזגן פתאום נדלק,
כשהאישה שממולי נדמה לי כמנסה בכוח להרדים.
ניסיתי, ניסיתי להשאר ערה,
אך עייפותי הכריעה אותי.
כבר מזמן.
תגובות (4)
יוליה!!!!!
אחות מה קורה????????????.
התגעגעתי אלייך!!!
שיואו כמה זמן לא שיגעתי אותך, הא????
אין אין חייב לעשות מפגש עם הכיתה!! חחחחח
נעע למי יש כוח??
קיצר חחחח
איזה שיר חמוד!!!!!
ואנחנו עדיין לא לומדים הבעה…
לומדים לשון…
רגע זה אותו דבר לא???
אוייש נו אין לי כוח לחשוב…
זה מדורג לחמש בלאט!!!!
תודה טליקילי!!!
גם אני התגעגעתי אלייך ולשגעונות שלך…
ואצלנו לשון והבעה הם דברי שונים לגמרי (לא שאני מבינה בזה)…
;)
את מתבכיינת על הבעה?!
יש לנו פאקינג שיעור רוסית מסריח!
אעאעאעאע!
אפשר למווווווווווווות!
בואנה אני חייבת לכתוב סיפור על איך זה הולך אצלנו בכיתה.. והווו.. לא יפסיק.. תאמינו לי שלא יפסיק..
אאאאאאאאאאאזזזזזזזזזזזזזזז??????????
גם אצלנו!
טוב, אצלנו כל המורים רוסים…
תתארי מזה!
אבל בצפר טוב,
אני לא מתלוננת…