בעין הסערה

לבשת את המעיל העבה שלך, ויצאת לרחוב
הגשם של דצמבר קרע אותך לגזרים,
אך לא וויתרת על מעט אוויר
רצית לטפס על ההרים הרטובים,
לסחוט את העשבים השוטים הרטובים מתחת לרגלייך
לא היה לך אומץ, בעיקר אחרי הרבה שבועות שבקושי יצאת מהבית
הלכת לאורך הכביש הרטוב השומם,
והרוח והגשם מצליפים בך
מצאת ספסל רטוב בגן,
מוצף מי גשמים, ופשוט התיישבת
כל החלק האחורי של מכנסייך נספג מים,
עד כדי כך שאפשר לסחוט אותם
הרוח השתוללה כמוכה זוועות,
והשמיים נקרעו במטחי גשם והוארו בברקים חשמליים
רעש הרעמים היה מחריש אוזניים
הברקים פילחו את השמיים
את ישבת ולבך הולם
בעין הסערה, חשבת לעצמך,
ברור שאני לא שפויה
אבל התרוממות רוח מוזרה וגדולה הציפה את נפשך
הרי כך נראה עולמך, וסוף-סוף את מתעמתת איתו
הגשם שכך והעננים התפזרו מעט
את נשארת רטובה והמומה עד לשד עצמותייך
צללתי לתוך טירופי, וניצחתי אותו, חשבת
וקשת צבעים נמתחה מעל קו הרקיע עד אלייך.