בניין האנושות
זהו בניין רב קומות
אין-סופי שמתנוסס
אי-שם עידנים ודורות
הפחד, האהבה, התקווה והזעם
הם חדרים מתוך מיליוני רגשות
והחיים הם האבנים
חלקם קשיחים ואחרים שבריריים
והמוות הוא הגג.
ובין חומות האבן המתפוררות
מתנגנת נעימת הפעימות
משתנה ללא-הרף
שומרת על אותו ממשק
תוחלתנו ממריאה עד סורנו.
המנגינה הקצובה כפעימות הלב
המילים המרקדות כתחושות המציפות אותנו
ואת ליבנו ואת מוחנו וכל חלל אחר בגופנו
השנאה, הכאב, הגועל, הפחד
האהבה, ההתרגשות, האושר והגבורה
כל אלו הם האות והתו בלחן החיים.
תגובות (4)
איזה כתיבה איזה תיאור כמה מילים יפות אהבתי מאוד
את כותבת מאוד יפה =)
אוהבת שרית
מילים חזקות שאפשר לראות בהן דימוי לחיינו …
כתבת מעולה ^-^
אהבתי מאוד את הכתיבה והדימוי
תמשיכי לכתוב : )
תודה רבה לכל אחת מכן!