במקומות הלא נכונים.

כמה בקשות היו לך
כמה חלומות ..
ואת לא עושה איתם כלום.
את לא עצרת לרגע לחשוב
מה את באמת צריכה לעשות
איפה לחייך
למי
ולמה .

את מסתבכת
כל כך הרבה
ומתרגלת
לחיות בבור .

את מורידה את הראש
אלפי פעמים
ויש כל כך הרבה אנשים
שהיו שמחים לראות את העיניים שלך
קצת מחייכות .

את לא מספרת
את לעולם לא משתפת אנשים
הרבה מנסים לעזור
את רואה בהם אוייבים .
כאילו שהם
מנסים להרוג
אחרי שאת מזמן כבר מתה.

את צועקת
במקומות הלא נכונים
איפה שלא שומעים,
את בוכה
איפה שלא רואים .

מתי תרשי לעצמך להשבר?
להוריד קצת דמעות
מהלב שפועם כל כך חזק
אבל סגור באבנים קרות .

את מראה שהכל כל כך בסדר אצלך
בזמן שהכל שובר ומפורק
בזמן שאין לך כלום
את מחייכת
כאילו כל העולם שלך
ולא חסר לך .

את שרה שירים
כותבת ..
למגירה .
וככה החיים שלך ,
תמיד היו
תמיד יהיו
במגירה .
סגורים , בשקט
בחושך , מלאי אבק .
בלי שום סיכוי
שמישהו ידע .

תפסיקי כבר לברוח
מעצמך .
תפסיקי לנסות לשכוח
זכרונות שתמיד ישארו .
תתעוררי-
זה החיים שלך.