בלתי מוערך

זה מבאס, נכון?
להיות בלתי מוערך.
להיות האחד בצד.
אבל זו חובה;
לחלק מהאנשים, לפחות-
בשביל השאר.
וזה מבאס, מאוד.

אבל..
תסתכלו על זה בדרך אחרת;
אתם בוגרים יותר
מאחרים
אתם יותר קשובים
ומבינים עניין,
לא ילדותיים
רודפי תשומת לב.
לא שיש בזה משהו רע;
אבל תסתכלו על חצי הכוס המלאה,
זה רק בשביל השמחה שלכם.
אולי יום אחד יחזירו טובה.

ואולי,
אתם בוחרים למצוא מקום אחר.
וזה רעיון מהמם,
על הדרך,
כי אתם ממש שווים את הטרח!
יש לכם ערך!
ומה מגיע לכם לסבול בכלל?
אתם תלכו,
והם הפסידו אתכם,
חבל.

אבל תמיד יש מישהו שמעריך כל הזמן.
אל תשכחו,
כי הבעיות שלכם קטנות משל כולם,
ולפעמים לא צריך לחפש הערכה,
לפעמים לא צריך להשוויץ
-זה גורם לקנאה-
בקיצור, תסתדרו עם החיים!
אנשים!
ודי להגזים עם כל הסיפורים.
אתם מוערכים!