בלי שורש

אמרתי "למה הוא כן ואני לא"
ענו "כל אחד נידון על פי גורלו"
ושאלתי "אז למה בכלל"
ענו "אל תשים עצמך אומלל".
ולאן ארוץ אם אינני נחוץ
שלחתי מבט לעצים שבחוץ
רק גדלים, בשקט צומחים ולא שואלים
להם לא אומרים "איזו שטות
וקודם בקש רשות."
רק שהם את עצמם לא הטריחו לזוז מעולם
להם טוב תקועים על עומדם
ואני לחוץ נבראתי לרוץ פעם פה פעם שם
לי נחוץ הנמל שממנו אצא לטייל
בשבילו יספיק המקום שבו יישתל
אנשים מתקשרים, מדברים
אבל לא מתחברים
חסרים ענפים קטומים שרשים
לו אין ברירה
הוא נוצר הרבה לפני
יאלץ לשרוד די הרבה
אך האם בנוי לפקפק
לגרד את פצעי הספק
בשולי מאורע
כמוני אם טוב או רע.