בלילה העיר לא נרדמת
פעם רצתי לתוך קיר שהיה בלתי נראה
פעם הלכתי בשביל שמוביל אל הקצה
הדרך למטה.תמיד כואב יותר בסוף.
כמו סירה שלא שטה.ותקועה לה בחוף.
בתוך הסערה.צללתי עמוק.ניסיתי לגעת בשמיים.שהיו כלכך רחוק.מעל גגות של ביניינים.ניסיתי לעוף.כמה שניסיתי.להסתיר בסוף נשארתי חשוף.
תמיד כשכואב הכל פתאום.שקוף.עולם שחור ולבן.שאף פעם לא מסתיר.שלב של אנשים.הוא הדבר הכי שביר.בלילה העיר
לא נרדמת כולם בטוחים.שאהבה אמיתית
נמצאת במקומות חשוכים…….
תגובות (1)
נחמד ונעים, הייתי מלחינה קצת כזה בסגנון שלומו ארצי? אני מרגישה טיפשית חח