בלון נפוח.

טירוף.
חושים.
מטשטש.

אני רוצה להיות יכולה..
לעצום רגע עיניים.
לפקוח חזרה..
ולגלות שמשהו זז.

שהמציאות..
יכולה להיות דינאמית.
ששום דבר,
לא נתקע במקום.

מעצור דלת
ורוח פרצים זועקת.
קר לי.
אפילו באצבעות הרגליים.

אין הכל נמס
או מתפורר
או נגמר.

איך שורפות השפתיים.
משהו נשבר.
וטעם הדם
החוזר ומכה בלשון.
מזכיר לי..
שלא דמיינתי.

טפטופים טפטופים.
איך אני נוזלת,
בין המילים.
מאבדת כיוון.

משמעות החיוך הזה,
שעולה כל-כך ביוקר.
לחיים כואבות.
מה מקור הדמעות.

אל תשאל.

לא נשאר בי..
אוויר.