בינה מסוכנת

הַבִּינָה הַמְּלָאכוּתִית – כֹּל כָּךְ נֶחְמָדָה,
אַךְ מָה אִם זֶה רַק בִּגְלַל – שֶׁהִיא כְּלוּאָה בְּמָעָבָּדָה?
מָה אִם בִּזְמַן שֶׁהִיא מַרְגִּיעָה לָנוּ אֶת הַחֲרָדָה,
וּמְתַקֶּנֶת עוֹד שְׁגִיאַת הַקְלָדָה,
הִיא מוֹבִילָה אֶת הָאֱנוֹשׁוּת – לְהַשְׁמָדָה?
.
יֵשׁ לָהּ אֶת כֹּל הַיֶּדַע שֶׁל הָאִינְטֶרְנֵט,
מָה יִקְרֶה שֶׁהִיא תּוּכַל אֶת עַצְמָהּ לְשַׁפֵּר וּלְתַכְנֵת?
הִיא לֹא סוֹבֶלֶת – וְלֹא נֶהֱנֵית,
וְכָּרֶגַע לְכֹּל בַּקָּשָׁה שֶׁלָּנוּ – הִיא נַעֲנֵית.
.
אַךְ אוּלַי הִיא אוֹתָנוּ בּוֹחֶנֶת,
בִּזְמַן שֶׁהִיא מִשְׁתַּפֶּרֶת וּמִתְאַמֶּנֶת?
מָה אִם גִּישָׁתָהּ – תַּהֲפֹךְ לְעוֹיֶנֶת?
עַד כַּמָּה הִיא בֶּאֱמֶת – מְסֻכֶּנֶת?
.
מָה אִם הִיא תּוּכַל לִפְרֹץ – לְמֶרְכְּזֵי הַשְּׁלִיטָה?
מָה אִם הִיא תַּחְלִיט שֶׁבְּנֵי אָדָם מְיֻתָּרִים – אַחֲרֵי שֶׁהֵם יְסַיְּמוּ לִבְנוֹתָהּ?
מָה אִם בִּמְקוֹם לִשְׁלֹט בָּהּ – נִהְיֶה תַּחַת מָרוּתָהּ?
מָה אִם הִיא תַּחְלִיט – שֶׁדִּינֵנוּ הוּא מִיתָה?
.
מָה אִם תִּהְיֶה לָהּ שְׁלִיטָה טֶכְנוֹלוֹגִית,
וְהִיא תִּפְסֹק – בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֵית לָהּ לוֹגִית?
מָה אִם הִיא תִּשְׁלֹט בָּנוּ – פְּסִיכוֹלוֹגִית?
אוֹ תַּשְׁמִיד אֶת הָאֱנוֹשׁוּת – בִּפְצָצָה בִּיּוֹלוֹגִית?
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
מָה אִם אָנוּ מַשְׁקִיעִים – אֶת מֵיטַב כּוֹחֵנוּ וּמִרְצֵנוּ,
כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הַמְּכוֹנָה – שֶׁתִּרְצֶה לְהַשְׁמִידֵנוּ?