בין בני אדם

בין מתים, בין שתיקות, בין עשן ארובות.
בין בתים, בין גגות, בין קללות ומכות.
דמויות ברקיע, מצאתי דמויות.
ציירתי אותם על גבי הצרות.

בין ימים, בין זמנים, בין תקופות ארוכות.
בין שנים, חודשים, בין ארבע העונות.
שמעתי מילים, שמעתי קולות.
שרתי אותם בימי התפילות.

מוצא לא חיפשתם, לא הייתה אפשרות;
וימים לא הקדמתם, נפלתם לקדרות,
ומה כבר עשיתם? אפשר רק לומר
שמאומה, כלום, ונשאר טעם מר.

ואני התהלכתי בכיוון השעון
הדמויות נעלמו, קולות ביזיון;
בין עניין לא פתור, בין נגאל וגואל
ומה מצאתי ביום זה? האֶרְאֵל.