בין בדידות ואופוריה

כלוא בתוך עולם של ריקנות מוזרה
נשען על האופוריה שגואה ומציפה
מתהלך בתוך עמקים של כאב
כאשר איש אינו יודע את המתחולל בלב

שואף לדרור ולחוויות חדשות
הכל כזב, שילוב של חלומות ולילות
מליבי אין יוצא ואין בא
המוזמנים היחידים הם הבדידות והחרטה

נאחז באפילה העמוקה
שמרגיעה ומחפשת את דרכה
קולות של תקווה לאהבה
קלילות משקרת, בלבול, תהייה

ציון לשבח במילים יפות, סיפורים ושמחה מדומה
נכשל בשלמות וביכולת החלטה
אורות של שינוי ניצבים למולך
בוא, אל פחד, הם יקרבו את סופך

בואי כלה, חבקיני חזק,
לחוש עוד פעם את חום גופך, העוצמתי כברק.
סלחי לי על מכאובי נפשי
פינה בלבי תהא לך לעד, שלי?