ביישנית

לדבר על הרגשות שלי
עם אחרים
זה קצת קשה
וגורם לי להרגיש נבוכה.
לעיתים זה מוביל אותי לגלות
דברים נוספים וחדשים
על עצמי שלא ידעתי
להיות בעולמות שעוד לא הכרתי.

כביישנית, אני לא מגלה את הרגשות.
כביישנית, אני לא יודעת מה לגלות
כל-כך סגורה ומופנמת
תצטרך לטבוע עמוק בתוכי
כדי לגלות מה מסתתר בי.
הו.. הו..

אף אחד מהם לא יכול לדעת מה קורה איתי.
אני מסתירה את הדמעות מאנשים רבים
ויש חלומות שעלי להגשים…

הדמעות הן משהו ששייך אך לי
אף לך לא אגלה רגשותיי, מה הם אומרים, איך הם מובעים
ואיך מסבירים כשנגמרות המילים.
וכשאין מה לומר
שותקים!

לומדת איך להביע את עצמי
מסתכלת בדיוקני, מציירת את עצמי מחדש
ונולדת מחדש.
הלב שלי אומר לי: "אל תבכי"
כן, הלב אומר לי: "אל תוותרי
תחזרי, תחזרי ותשובי להיות חופשיה".

להיות חופשיה
זו אני שמחייכת לדמותי במראה
ויודעת שאני לא מושלמת
זו אני שלא מובנת,
לא מקובלת. למה את פוחדת
מעצמך?
ביישנית, לא שואלת
תמיד נשארת מאחור.
כל החברים שולחים בי מבטים
לא יודעים מדוע אני לבד כל כך
אך אין הסברים
אין דרכים לדעת, איך מגיעים
משם עד לכאן.
ביישנית, הו.. הו…