ביוב הזכרונות

ביוב העשוי מזיכרונות עזובים
בכל רגע שעובר הריחות מתחזקים
יחד כל הזכרונות מתערבלים
אך בסופו של דבר, כל אחד לבד
והם מחפשים אדם
שיפול, ויתערבל במקומם
הם מחפשים אדם
שריחו מלא התלאות יסריח את הזמן
אך אף אדם לא הגיע, מאז הראשית,
וכשיגיע תנצח התכלית
הזכרונות מתאמנים, בודדים,
הם את תפקידם כבר יודעים
ואם יגיע אדם השט על סירה,
הם ילחשו לו בקול מהפנט
ויקראו לו להתקרב,
הם יראו לו זכרונות בעלי ריח המתוק,
הם יראו לו אהבות שלא מאכזבות
ונשיקות לא שקריות
והאדם יתהפנט, יתקרב עוד מעט
ועוד צעד קטן, ואל הגדה יפול
והזיכרונות ילחמו על גופו הטרי,
הזכרונות יכו, ויצליפו בו
האדם ינסה להיאבק
אך הם ינשכו את צווארו
וימלאו את גופו הרועד בזכרונות
והוא יצרח,
אך לזיכרונות שהיו פעם בני אדם
כבר לא אכפת
הם ישאירו אותו שם, להיאבק בשיגעון
ויום יבוא והוא יהיה רק זיכרון,
אדם שהפך לחית טרף,
בעלת שיניים חדות כתער,
הוא יהיה זיכרון,
השולח אליו עוד זכרונות עזובים,
נותן להם מקום מפוקפק,
עד שהם כולם יסריחו
וימאס להם מביוב של דם,
אז הם יחכו לאדם
אדם שבו גורלם תלוי,
הוא יהיה אדם
כאדם שהזיכרונות ינשכו,
אך הוא עדיין לא הגיע,
הזכרונות כבר עייפים,
הם ממתינים לו כבר יותר מאלפי שנים
הזכרונות כבר מחכים ותוהים,
ללא טיפה זעירה של חמלה,
הם מתאמנים על תפקידם
ותוהים
מי יהיה האדם הבא?
האם זה יהיה אני או אתה?