בחרתי שלא…

היו דברים שידעתי
ובחרתי שלא.
דברים גדולים ומאיימים,
אינטימיים וחושפניים.
אז בחרתי שלא.

הלכתי בשביל הידוע מראש
מכסה עיניי בידיי,
רגליי פסעו ופסעו ופסעו,
עד אשר לא נותר עוד איום
אלא מציאות,
ולא נותרה עוד בחירה
תחת חוסר האונים.