בוער בי

בא לי לספור לך
את הקווים על המצח
בא לי לספר לך
סיפורים על נצח

בוער בי
אני נולדת שוב
ואתה ממהר ללמד אותי
עוד קצת על העולם
אתה רואה שחור
אני רואה פשוט
אתה חושב הפוך
ואני חושבת למות
ככה, זה יהיה מושלם

השעון מטפטף חול
עדיין בוער לי באצבעות
הזיכרון שם על החוף
מחזיר אותי להיות
זאת שצריכה שתציל אותה
עומדת ומחכה

עם גב זקוף מופנה אליך
קשה לראות
מי חושב פחות
בא לי לספור לך
את הקווים על המצח
בא לי לספר לך
סיפורים על נצח

שקט בי
מעצם היותך
רועש בי
מעוצמת נוכחותך
והשמש לא תזרח
אם זה נמרח ונשפך
מלוכלך כאן מלוכלך

אני חושבת
וניזכרת

היינו פעם
בלי תנאים
נותנים נותנים
לוקחים לוקחים
עניים מרודים
מהבלי הבלים
היינו עשירים
באהבה ומילים

אז כתבנו אהבה
והרגשנו סוף
שכבתי לצידך
במיטה חולה אהבה
ניסיתי להתאים נשימתי
לקצב נשימתך
לשאוף לנשוף, לשאוף לנשוף

לשאוף, לשאוף

שלא נדע סוף.