בוחרים מחדש

בכל בוקר מחדש,
רגע לאחר חצות,
רגע לפני היקיצה
אנו בוחרים מחדש.

בוחרים מחדש האם למלא עצמנו
באור, באהבה, בנתינה
או שמא
בכלי קיבול כבד הרבה יותר,
שמכיל בתוכו את העצבות,
המרירות, הבדידות הרחוקה…
ואולי לרגע אנו שואלים עצמנו בתת המודע-
מי אינו רוצה למלא עצמו בהרגשה כה טובה?
ואז לעתים, נופלים חלקנו אל תוך אותו הבור,
מבלי משים, מאפשרים
לכל כך הרבה דרמות ולחצים,
לתפוס מקום בכלי הקיבול שלנו
מבלי שהיינו בכלל רוצים, נאזקים
לא מצליחים להשתחרר,
מנסים, דוחפים, מנסים והודפים עוד יותר
אל ליבנו הרך.

ובסוף כל יום כזה
מרגישים כאילו זרקנו את עצמנו אל הפח.

אבל אל לנו לשכוח,
שבכל יום מחדש,
רגע לאחר חצות,
ורגע לפני היקיצה,
אנחנו הם אלו שבוחרים מחדש.