בואי
נושם את הדממה,
ושוב הטעם רע,
ואין כלל שום סיבה עוד.
האוויר נגמר,
והטעם הרע נשאר,
ואין כלל כוח עוד. לא.
אני זרוק בשום מקום,
ללא עבר ללא עתיד,
אין לי לאן ללכת.
אני מאבד ת'עשתונות,
וכל ימי הופכים לילות.
הו…
בואי, עד אלי תבואי,
תראי לי שוב עולם,
רק את מתוך כולם,
אז בואי, עד אלי תבואי,
הו… עוד לא אבדה התקווה.
מחזק את האימה,
ריק מנשמה,
ואין כלל שום סיבה עוד.
וההרים יותר גבוהים,
והנחלים כה עמוקים,
והכל כבה פתאום. לא עוד.
אני זרוק בשום מקום,
ללא עבר ללא עתיד,
אין לי לאן ללכת.
אני מאבד ת'עשתונות,
וכל ימי הופכים לילות.
הו…
בואי, עד אלי תבואי,
תראי לי שוב עולם,
רק את מתוך כולם,
אז בואי, עד אלי תבואי,
הו… עוד לא אבדה התקווה.
בואי, עד אלי תבואי,
תראי לי שוב עולם,
רק את מתוך כולם,
אז בואי, עד אלי תבואי,
הו… עוד לא אבדה התקווה.
בואי, עד אלי תבואי.
תגובות (3)
הו… מה נשעה עם זה שהשירים שלך כל כך יפים?
הו…
מעולה X)
תודה רבה :$
מקסים!
כיף לקרוא דברים כאלה שוב.