בהתחלה

אני מחייך כל יום.
מול המראה, מול החלון.
למדתי את שפתי,
קמט אחר קמט,
כל חתך, ושריטה.
חיוכי לא מושלם.
הוא מרושל, מובך מעט.
כך הוא היה,
לפחות בהתחלה.

אני מחייך כל יום,
מול החברים, הנאהבים.
למדתי את שפתיהם.
מילה אחר מילה.
כל בדיחה, ומחשבה.
הם לא מושלמים.
הם מנוכרים, משונים.
כך הם היו,
לפחות בהתחלה.

אני מחייך כל יום.
מול המורות, התלמידים.
למדתי את שפתיהם.
קללה אחר קללה.
כל לגלוג, ומכה.
הם לא מושלמים.
הם קרים, אכזריים.
כך הם היו,
בהתחלה.