בדידות רכה
בדידות רכה עוטפת אותי מכל הכיוונים,
כמו שמיכה עם קוצים.
לפעמים היא דוקרת,
וזה לא כל כך נעים,
אבל לפעמים היא סתם שם,
וזהו.
גוש בגרון, שבא והולך,
ואני מדמיינת שזה יום העבודה שלו,
שנמדד בדקות של לחץ,
והוא חונק ואז עוזב,
משאיר אותי שוב לבד,
וזהו.
כתפיים קפוצות ושרירים תפוסים,
הם אף פעם לא עוזבים,
אבל כבר חודשים רבים,
אני לא שמה לב שהם שם.
אני רק משרה את עצמי במים רותחים,
וזהו.
בדידות רכה, מארחת לי חברה.
אנחנו מתהלכות ביחד,
והיא דוקרת אותי קצת,
וזהו.
תגובות (3)
השיר יפה ומתאר טוב לדעתי את הלך הרוח של המשוררת – שלך.
הפריע לי קצת
"כמו שמיכה עם קוצים.
לפעמים היא דוקרת,"
שמיכה עם קוצים מעבירה בי תחושה מסיוטת, ולא משהו שלפעמים דוקר.
אני מבין שרצית לבטא גם את התחושה שהיא עוטפת וגם דוקרת. אין לי דימוי טוב יותר שאני יכול לחשוב עליו ברגע, אבל אפילו "שמיכה עם קוץ" ביחיד, נשמעת לי פתרון עדיף.
שמיכה קוצנית, גם אופציה לא?
'שמיכה קוצנית' נשמעת כל הזמן דוקרת.
רשמת 'לפעמים'.
אני רוצה לרשום שאני פתוח לעוד רעיונות, אבל זה השיר שלך.