בדידותו של האיש המכני
כולם מחפשים משמעות
כמו גשם שנוטף מהעננים האפורים
אל חיק מטרייתינו.
השמיים ננעלים במתכת
כשאנו מנסים למצוא מה לנו אבד
רטובים בשבילים עומדים שם לבד
זה לא פייר לגנוב לנו את אורינו.
אז העמדנו עמודים מנחושת
ארוכים לתקרה
עם אורות שלא ברק יצר
אם כי האיש המכני.
השתקפות של כתום ברצפה
נראית מדברית
גורמת לנו להאמין כי חם
אי שם איפה שמקור קפאנו.
תגובות (2)
זה שיר יפה עם תמונות חזקות אבל לא הבנתי כלום
היי. חיפוש משמעות מקביל לטיפות נושרות מהשמים. ירידה גדולה שנמאכת על המטריה שלך. השמים שתמיד מסתכלים אליהם למשמעות, נעולים במתכת, כלומר העננים האפורים שמורידים את הגשם דומים לקיר. מנסים למצוא מה אבד עומדים רטובים.. כלומר כמה הכל נוגע בך, הגשם והחיפוש, ובכל זאת רחוק ולבד, משהו אבד.. שדומה לאור. ואז החלק הבא הוא על ניסיון למלא את האור הזה באמצעים מלאכותיים. והאורות שלא ברק יצר, מתקשר לברק בשמים של יום מעונן, הפעם זה ברק ממנורה ברחוב, ברק מזוייף. האיש המכני זה בעצם בני האדם שבהתחלה היו טבעייפ כמו טיפות ועכשיו הם ההוא עם המקדחה שעובד על המחשב ןהמנןרה כאילן זו המשמעות שלו ( לא העבודה אלא המוצר עצמו ) האור הוא כתום, ברחוב, נראה חמים ונעים ואנחנו נופלים לאשליה הזו. למרות שבאמת קר