באמת תודה אבא…
אבא הזיכרונות שוב חוזרים אלי
אני שוב נזכר בכול הכאב שעשית לי
את כל הצלקות שבגב ובלב
את כל האלכוהול והסמים שבדמך
ניסית לגרום לי להתקרב לזה
אך אמא לעולם לא נתנה לזה לקרות
ואתה?פשוט הרבצת לה עד שנשמתה פרחה לשמיים
ושוב אני לבד מול כול העולם ומולך..
ושוב אני מרגיש שלעולם כבר לא אוכל לסלוח
תמיד אמרו לי שילד לעולם לא יכול לסלוח ושהוא גדל
הוא לומד לסלוח כמו שהוא רוצה שיסלחו לו
אבל אני פשוט לא יכול לסלוח לך
הצלקות שבגבי כבר לא כואבות
לעומת זאת,הצלקות שבלב עד עכשיו שורפות לי
פשוט לא נותנות לי לשכוח מן הכאב הנוראי הזה
את כל הצרחות,ההשפלות,המכות
את כל הבושה שהרגשתי
ולעולם כבר לא אצליח להיות ילד רגיל
תמיד הזיכרונות יסתובבו בראשי
ויגרמו לדמעות לזלוג..
תודה אבא.
תגובות (2)
ממש יפה!
כרגיל הכתיבה מהפנטת אותי!
יש לך כישרון :)
חחח וואי בהתחלה נבהלתי
אחלה כתיבה :)