באבאג'ון

מניח עיני על ידיו,
מסדר קלפים בשורה,
שחורים אל שחורים,
אדומים אל אדומים,
ברוגע נפלא.

בתמימות מתונה נמשך לאחור,
לרגעי פשטות,
ליד מושטת אל קלפים בשורה,
אומר לי "בצ'ה, דס נה זאן" (ילד אל תיגע) בחיוך לטיפה.

ואני חוזר חזרה,
מלווה שיירה.
מניח ידיי על עיניו,
ברגעים אחרונים, באפר אדמה,
נזכר בשתיקה, עת אספנו קלפים בשורה.