את רק בוכה בלי לראות
אמרת שנמאס לך לבכות בכל פעם,
ששמו מוזכר או כשאת מדברת איתו,
אמרת שרע לך וקשה, שאת מתגעגעת,
אני יושב בצד ומחכה, שתחליטי ותכחי את את הצעד…
הכל רק דיבורים ללא כיוון, שום דבר לא משתנה,
את שוב בוכה, מחפשת נחמה, שוב שואלת למה זה קרה,
ואני שוב שותק, מיואש מלהגיד לך, שכדאי לך לעזוב אותו ודי,
הרי הוא לא האחד שלך, כבר לא…
את צריכה קצת חיים, להרגיש חופשיה ללא פחדים,
את צריכה לברוח, לנטוש את העמדה,
אולי גם קצת לבכות ללא סיבה, אבל אחרי שתיפרדו,
כדי שאגיד לך שזה בסדר, שזה יעבור …
ליבך זועק אליי בשקט, מנסה לא להשמיע קול,
את מנסה להתרחק, אומרת שרק כך יהיה לך טוב,
אבל את מסרבת להבין, שאני זה שיכול לעזור,
את מסרבת להכיר בי, כחבר הכל יכול…
אם רק היית יודעת, הכל בשבילך,
רק תבטיחי שתנסי, רק מעט להתקרב…
את צריכה קצת חיים, להרגיש חופשיה ללא פחדים,
את צריכה לברוח, לנטוש את העמדה,
אולי גם קצת לבכות ללא סיבה, אבל אחרי שתיפרדו,
כדי שאגיד לך שזה בסדר, שזה יעבור …
תגובות (1)
ספיר,זה לא פעם ראשונה שאני אומר את זה ואני בטוח שגם לא האחרונה,אך שוב אני חייב לומר-שלכל שיר שלך יש מסר,יש עומק.כל דבר שאת כותבת ומעלה חודר אל הלב שלי כמו סכין.והסיפורים שלך הם היחידים שמצליחים לעשות את זה.
מדרג 5 :)