את כבר אינך, ילדה מפוחדת.
תנשמי עמוק.
תנשמי.
תספרי עד 10, תרגעי.
הלחץ הוא בעיה, אל תלחצי!
ואת יודעת שאת ההזדמנות הזו, אסור לך להחמיץ.
את מסתכלת מסביבך, כל השאר יושבים.
מדברים לעצמם, חוזרים על השירים.
כל אחד מהם יכול להיות חבר, או אויב.
אל האנשים האלה מסוכן להתחבר.
"58" היא אומרת, את נושמת עמוק.
מתקדמת לאט, סופרת בלב.
'אחת, שתיים, שלוש…'
ואת שם, מול חמישה אנשים.
בוחנים אותך, רוצים להבין,
למה הם יגיעו איתך,
האם את שווה את זמנם,
או שמא את סתם עוד אחת שלא מבינה עניין.
את מספרת על עצמך, מתרכזת בעצמך במקום בפחד.
את דוחקת את הרעד.
מסרבת לתת לו להתפשט.
חם לך, את רוצה לשתות,
הקול שלך גבוהה.
זה לא טוב.
ואז את שרה, והם מקשיבים.
את עוצמת עיניים, מתרכזת בשיר.
הם אינם קיימים.
אלו רק את, והשיר.
את מצליחה, את חושבת.
'בטוחה' את בראשך צועקת.
תודות לך הם מוסרים.
'בהצלחה' הם אומרים.
ואז היד מופנת לדלת, הכל נגמר.
ואחרי שאת אותה סוגרת, את שוב נמצאת באותו מצב.
ילדה מפוחדת, שלא יודעת דבר.
במשך שבוע את מחכה,
לשיחת טלפון, להודעה.
את לא יודעת אם הצלחת, או לא.
את חוששת,
את לא פה.
וההודעה מגיעה, ואיתה שני מצבים שונים.
אחד שהתקבלת,
והשני שאת בפח.
באפשרות הראשונה את תבכי ותצחקי,
מאושרת את תהיי.
תלכי לשם, ותחייכי,
אך לאחר שנייה, רגליים קרות תקבלי.
באפשרות השנייה את תבכי או תצחקי,
מאוכזבת, את תהיי.
הביטחון העצמי יגרד את הרצפה,
את יודעת שאת לא יכולה.
כישרון כמו שלך ראו בהמונים.
את לא מיוחדת,
את על הפנים.
ככה או ככה
זו צרה
ורק אז,
לפני שתקראי את ההודעה.
תביני שעשית טעות מרה.
ואחרי שתקראי אותה,
את כבר תהיי אחרת.
את כבר אינך, ילדה מפוחדת.
תגובות (5)
חחח תובנות מעניינות ^.^
אל תשכחי להגיד מה תוצאת האודישן בסוף…;)
אהבתי את מה שכתבת
אהבתי לקרוא את זה לפי דעתי יש לך כישרון מיוחד האם את גרה באזור המרכז?
אם כן יש לי הצעה בשבילך.
כן אני גרה באזור המרכז, למה? ותודה רבה ^_^
אבל האנשים שרחוב חשבו שאני משוגעת, הם לא מבינים דבר על תובנות הקור >
חחח ממש חמוד
זה יפה נהניתי